ילדות.ים

תקופת החגים…מה יש בה שמביא אותנו לקצוות? הרי אנחנו מייחלים לחופשה, מייחלים לזמן עם האנשים היקרים בחיינו – ילדינו והמשפחה מורחבת (חלקה לפחות :-))והנה יש לנו מין ווקאנס כזה שנמשך כחודש, משובץ במפגשים משפחתיים, בארוחות ובזמן כמותי עם הילדים. מה קשה כ"כ? שמעתי הרבה סיבות וחלקן להלן: ·         אוכל וטעמים – עוד פעם ארוחה…לא אוהב את האוכל של X  ומבאס

נשימה – פשטות לנשום עמוק…בנאלי?  נשימה היא הפעולה הכי פשוטה,  חינמית, חשובה ומשמעותית לכל רובד של חיינו ויחד עם זאת אנו נוטים לחבל בה כל הזמן ולקבל אותה כמובן מאליו. הנשימה היא פעולה אוטונומית של הגוף וגם הכלי היעיל ביותר למיקוד ולהירגעות, לחיבור פנימה. שימי לב לנשימות שלך ועני לעצמך על השאלות הבאות: האם הן מהירות או איטיות? עמוקות או שטחיות?

מה הסיפור שלך? מה בתמונה?  אני אוהבת את האיור הזה המציג בפשטות את המגע בין אמא לילד או לילדה שלה. התנועה הזו של הילדה האוחזת ביד, בשמלה, אולי מכניסה יד לכיס או מושכת את השמלה…המבט הזה שלה למעלה לאמא שלה כ"כ מוכרים לנו. בטח שמת לב שאין  פה? אז אולי הן מחייכות? או כועסות? או אולי הילדה מדגדגת את אמא או סתם

100 השפות של הילדים אין מצב. המאה נמצאת שם/ לוריס מלגוצי(איטליה, 1942)  ( ©, תרגום מאנגלית: אלונה הינב, כל הזכויות שמורות) הילד עשוי ממאה שפות לילד יש מאה שפות, מאה ידיים, מאה מחשבות, מאה אופני חשיבה, משחק… מילים, מאה – כן, תמיד מאה דרכים להקשיב להתפעם…  לאהוב מאה חדוות חיים בשביל לשיר… בשביל להבין מאה עולמות לגלות מאה עולמות להמציא מאה עולמות

ישנה רק הצלחה אחת – כאשר אנו חיים את חיינו בדרך בה בחרנו…(כריסטופר מורלי) לחיות את החיים שאני רוצה כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. הרב קוק. בכל אדם גלום פוטנציאל למימוש עצמי ולהישגים ייחודיים. כל אדם נושא עימו כישורים מיוחדים לו ורבים מאיתנו אינם מבטאים עצמם באופן מלא. איך יודעים זאת? מרגישים זאת… האם את

בהמשך לפוסטים הקודמים לגבי קשר הורים וילדים – להזכירכם, הקשר הוא משהו שנמצא בינינו ולא קווי אופי שלנו או של הילד. לוריס מלגוצי אמר כי  יש לגשת לקשר עם הילדים כפי שאנו ניגשים…למשימה חשובה…לעבודה חדשה וליחסים עם אדם חדש – במחשבה תחילה, תוך בחינת מלים ומעשים ומודעות לתוצאות ולהשלכות. כל זאת יחד עם סבלנות  והבנה  שהמטרה היא – אמון ובטחון בקשר. הקשר

      ההורים היום מלאים ברצון טוב, אהבה, איכפתיות  ומסירות ובכל זאת חלקם מוצאים עצמם עם תחושה שמשהו בקשר עם הילד – לא זורם. הקושי בתקשורת הוא בגילאים שונים (מינקות לבגרות). בגיל ההתבגרות – הקצר מתעצם לסדק, לפער ולמרחק…ההורים רוצים וכ"כ משתדלים ומתוסכלים..והילדים מסתגרים, או הודפים, או לא מבינים. לכן, טרם נגיע לשם חשוב לפתח באופן מודע קשר עם

אני רוצה שיהיה לי קשר טוב עם הילד/ה שלי ההורים המודעים בימינו שואפים לבנות ולקיים קשר עמוק, קרוב ובטוח עם ילדם/תם. טיב הקשר עם הילד מייצג עבורם את הצלחתם או אי הצלחתם בהורות ובחינוך. האמירה "הילד שלי מספר לי הכל" מוסיפה לתחושת הערך העצמי שלהם ומהווה כמו "חותמת" לאיכות ההורית. וההיפך, כמובן. ומה קורה כשהילד אינו "בוחר" לפנות להורה ולשתף

מהי בעיה רגשית? איך זה בא לידי ביטוי? אני מרגיש משמע אני קיים,  מהו רגש בעצם? האדם מורכב משלושה מימדים עיקריים – גוף, רגש ושכל (mental) היוצרים שלם אחד. בגוף אנו חשים כאב , חום, קור, עונג וכו'. אנו חשים את הפיזיות שלנו. עם השכל אנו חושבים, מתכננים, מדמיינים, נזכרים, משננים וכו'.. והרגשות : אהבה, פחד, שמחה, התרגשות, חרדה, תסכול

"טיפול רגשי" מה זה בעצם? כשילד.ה חווה מצוקה רגשית קלה או חמורה. המצוקה הזו משפיעה שלא במודע על ההתנהגות שלה.ו, על התגובות שלה.ו, על ההתמודדות שלה.ו עם אירועים שונים וגם על היחסים החברתיים והמשפחתיים. קושי להתמודד רגשית אינו שונה מקושי במוטוריקה עדינה/גסה (ואז נעשית פנייה לטיפול פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק), ואינו שונה מקושי בשפה או דיבור (קלינאית תקשורת). כשקיים קושי