לאופן הטיפול בתינוק (הפעוט, הילדה והמתבגר.ת) יש חשיבות קריטית על ההתפתחות מבחינה הישרדותית, פסיכולוגית, פיזית ורגשית.
אולם, גם תכונות מולדות של הילד.ה עצמה.ו משפיעות על תהליך ההתפתחות שלה.ו. הוא.היא לא פאסיבי.ת אלא שותף אקטיבי.ת ומשפיע.ה על המצב הרגשי ועל היכולת והאמונה של המטפל.ת בעצמה.ו.
האופי, האישיות, הטמפרמנט, התכונות של התינוק.ת, הפעוט.ה והלאה… משפיעים על האופן בו הורים, גננת ועוד דמויות טיפול מגיבות.ים, מטפלות.ים ומתנהגות.ים ומתייחסות.ים. יש ילדות.ים ש"לוחצות.ים" על טריגרים רגשיים. לא כולם.ן ולא תמיד בכוונה. רק כשמבינים את זה, אפשר להתמודד עם הייחודיות של הילד.ה ממקום שמיטיב איתה.ו ועם הקשר הרגשי.
רק למטפל.ת יש אחריות על מציאת הדרך המתאימה להתמודד עם הצרכים ההתפתחותיים של הילד.ה הרכ.ה.
