במה הילד/ה שלך מעולה?
במה אני הכי טוב/ה? – את התשובה לשאלה הזו כל ילד/ה מחפש/ת .בשקט, בלב פנימה וגם אצלך.
ואם את/ה לא יודע/ת אותה, אני מציעה לך להתחיל לחפש אותה.
להיות "הכי טוב/ה במשהו" או "מאד טוב במשהו" זו אבן דרך חשובה בבניית הערך העצמי של הילד/ה שלך. זו "משענת" פנימית שעוזרת מאד כשדברים אחרים לא מצליחים לה/ו. וזה משהו שכדאי לך להשקיע בו.
אנחנו חיות וחיים בחברה שמכבדת מומחיות, מעריכה יכולת גבוהה ומעודדת השוואה. זו "השפה" וזו הסביבה. ולדעתי, כל ילד/ה זכאי/ת לחוש את הערך שלה/ו ואת התרומה שלה/ו עפ"י כללי "המשחק החברתי". נכונים או לא.
ערך עצמי נבנה על יכולת אישית גבוהה, זה לא משנה במה…ציור, אוריגמי, בישול, בנייה, סידור חדר, כדורגל, בלט, טניס, שחייה, כתיבה, שירה, עיצוב…מה שחשוב זה שיהיה משהו ושיהיה ברור, מגובה בהוכחות ושניתן יהיה להתפעל ממנו ולא רק את/ה. זו בניית הערכת המסוגלות העצמית שלה/ו, לעתיד, להתמודדות שלה/ו הלאה, במיוחד אם הוא או היא מתקשה בתחומים המוערכים במסגרות החינוכיות.
אני יושבת עם הורים ושומעת… "אין לה משהו שהיא טובה בו, תראי את האחיות שלה…", "הוא לא מראה שום כשרון, סתם, רגיל, כולם חייבים להיות מוכשרים?". וחבל, כי זה לא כ"כ קשה למצוא, אצל אף ילד/ה.
איך "מוצאים" את זה?
- לשים לב לתחומי עניין וליכולות אישיות, לחפש חוג שיענה על זה, שיגביר מומחיות.
- לשים לב להנאה שהיא מרכיב חשוב מאד. איזו פעילות גורמת לה/ו הנאה?
- לשים לב לבחירות הספונטניות שלה/ו בשעות הפנאי
כשתשומת הלב שלך מופנית לחיזוק "קושי" זה מבנה אצלה/ו הערכה עצמית לא נעימה של "אני לא טוב/ה ומצליח/ה". חשוב לסייע ולחזק אבל, חשוב גם לאזן עם העצמה של יכולת אישית מוצלחת. חשוב להפנים אצלה/ו התפעלות מהישג קונקרטי. ההתפעלות שלך מתדלקת את ההשקעה שלה/ו.
וגם, אחרי שמצאת, לא להתבלבל בין מומחיות וכישרון לבין עיסוק לעתיד. אם אחרי תקופת זמן (ארוכה או קצרה) הנער/ה החליט/ה לנטוש ציור בצבע (אפילו שהיצירות מרהיבות), חבל להפעיל לחץ. אנחנו בעניין של פיתוח ערך עצמי ושל מילוי ה"מצבר הפנימי" בחוויות חיוביות ובתחושת הישגיות ומומחיות. לא בעניין של "השקעה לעתיד".
אז מה היכולת האישית הגבוהה של הילד/ה שלך?
