ברוכה שעשתה אותי אשה, אמן!
הנג אובר, הבוקר שאחרי "יום האשה", עומס התכנים והפרסומות היה כמו לערבב יחד אלכוהול איכותי וכזה שפחות. העצמה נשית, תמיד נכונה וחשובה ונחוצה. נשים חזקות ומרגשות עם סיפורי הדרך שלהן, או אמיצות שחוו הטרדה או תקיפה מינית ושיתפו, כל הכבוד! על האומץ, על שבירת הסטריאוטיפ של אשה-חלשה-מוטרדת. הצטערתי שלא שמעתי עוד סיפורים על הנשים שטרם פרצו את תקרות הזכוכית, שמתמודדות ביומיום עם אמהות חד הורית, עם קשיים בעבודה, לא בכללי, אלא סיפורים אישיים ואמיתיים. להן אין זמן ואולי גם מסוכן להן לכתוב… הן לא עצמאיות וחזקות עדיין. חשבתי עליהן והן קיימות. הוצפתי בפרסומות ובשכנועים לפנק עצמי בתכשיט, בבושם, בחזיה… כן, אני אוהבת קניות אבל, לא צריכה את "יום האשה" בשביל זה. "יום האשה" הוא על ייצוג, מוגנות, שיוויון זכויות והוא הרבה מעבר, בעיניי, לחגיגה צרכנית משטיחה.
והכי הכי הכי שמחתי שהשם עשתה אותי אשה, ברוכה היא! כי אחרי שקראתי אתמול כמה פוסטים של נשים עצמאיות, יפות וחזקות לגבי זוגיות כ"כ התבלבלתי עד ששמחתי שאני לא גבר שצריך להתמודד עם אמירה כמו " אני חזקה ומרוויחה ושלא תחשוב שאני תלויה בך כלכלית, אבל, אני עדיין, לפעמים, רוצה שתשלם עלי בדייט…" "וזה שאני מסוגלת להתקין מדפים לא אומר שאני לא רוצה שאתה תיקח את האוטו למוסך…" והיה גם "אני מבינה בליגה האמריקאית ורוצה לראות בדיוק כמוך, וגם אוהבת האנטומיה…" "אני אשה עצמאית, אבל, אוהבת גם להיות האשה הקטנה"… הצהרות על הצהרות של "אני גם וגם". סבבה, מותר לך.
אבל, אם הייתי גבר הייתי תוהה לעצמי מה זה אומר? האם מותר להחליט "גם לא לשלם עלייך" ו"לא לקחת את האוטו למוסך אלא שאת תיקחי". כי את בעצמך אומרת שלך מותר להיות גם ליידי ענוגה ותלותי וגם עצמאית. וגם ההיפך, אז האם לפי חוקי המשחק הגבר יכול להחליט שהוא לא ג'נטלמן? או שהוא צריך כל הזמן לנחש באיזה "מוד" את עכשיו? ולהתאים עצמו?
ברוכה שעשתה אותי אשה!
כי אנחנו לא מסכימות להיות מוגבלות ב"דימויים נשיים" ושלא יעזו לצמצם את הבנות – נערות שלנו. רק שלגברים עדיין "שמרנו" את ה"דימוי הגברי" ואנחנו עדיין לא בתהליך שחרור ממנו. מודל הגבריות מנהל את הבנים והגברים לאורך החיים… אין בעיה שבת תתחפש לספיידרמן, בגיל הרך, אבל הורים יהיו מוטרדים כשהבן ירצה להתחפש לאלזה… גם בתחומי העניין יש הגבלת דימוי גברי… בנות יכולות ללמוד אמנות לחימה, פחות בנים ילמדו ריקוד בלט… ובצבא, אפילו, המוסד הגברי הזה השתחרר מן הקשר בין דימוי נשי ותפקיד צבאי…אם תרצי תהיי קרבית, את יכולה. זה לא "פוגע בנשיות שלך". מדריכות, טייסות, מזכירות, מכונאיות ומאבחנות כולן נשים – נשיות. זכות בחירה מלאה. נפלא!
ומה עם החיילים גברים? אצלם זה שונה, יש "מדד גבריות" – סמוי. אני לא אשווה בין התפקידים הצבאיים השונים, כי לא בא לי להוסיף דימויים, אבל יש תפקידים "גבריים יותר" בעיניי כולם/ן.
לא מוערכים יותר, אלא גבריים יותר.
אחיותיי, כאמא, כאשה וכמטפלת הפוגשת גברים בתהליכים אישיים שלהם, וגם את האבות לילדים שנמצאים בטיפול רגשי… בואו נעיף מבט לצד השני של המגדר, אנחנו נלחמות בהגדרות נשיות מגבילות – ובלי לשים לב שותפות בהמשך צמצום הגברים והבנים ב"דימויים גבריים", יש לי עוד הרבה להגיד על זה, אכתוב בהמשך, עכשיו חייבת להתחיל לעבוד, בינתיים מה אתן אומרות?
