איך לעזור לילד/ה להתמודד עם לחץ חברתי?
אמנם, כולנו יודעות מה לחץ חברתי, אבל ברשותכן אנסח אותו כדי לבסס הגדרה משותפת.
לחץ חברתי – הדרך של קבוצה, קטנה או גדולה, לגרום לך לעשות מעשה באמצעות שכנוע ואילוץ.
הוא מתבטא בכל מיני דרכים מ"מה ללבוש" ועד למקרים קיצוניים של תקיפות ואלימות המתרחשות בהשפעת לחץ חברתי.
לפעמים היחיד/ה מציית/ת מראש מפני שהחשש מהקבוצה כבר הופנם ואין צורך "ללחוץ".
היו גם מקרים בהם ילדים "שוכנעו" לבצע פעילות (לעיתים מינית) ע"י חבריהם המשדלים או מאיימים…
או להתנסות ב"מבחני אומץ" ועוד כל מיני.
"חרמות", התנכלויות וגם התעלמות מסבל של אחר … קורים גם, לפעמים, כתוצאה מלחץ חברתי.
הכוח של הקבוצה מאד דומיננטי בגיל בית הספר היסודי ומתעצם בחטיבה – קבוצת הילדים משפיעה ומשמעותית.
בתיכון, בממוצע, העוצמה נחלשת…..אבל, כמו בכל התגובות והמעשים של כל ילד/ה שונים.
למה זה קורה? כי התפתחותית, הישרדותית ותרבותית יש לנו צורך להשתייך
הצורך הזה מאד דומיננטי מתוקף החיים בסביבה חינוכית קבוצתית.
הילד שלך הוא חלק מקבוצה עם חוקים משלה, עם כללי התנהגות מועדפים ועם סולם חברתי שהוא מנסה לפלס דרכו עליו,
אם הוא גבוה בו הוא משתדל להישאר ואם הוא נמוך הוא משתדל להתקדם.
כשקורה וילד עבר על חוק כלשהו (חברתי, מוסרי או חוק מדינה) בגלל שנכנע ללחץ חברתי ישנן בד"כ שתי סיבות שכיחות:
√ לא ידע שאסור
√ פחד מ"המחיר החברתי" שלפעמים גבוה מ"המחיר על המעשה".
איך נעזור לו או לה גם להתמודד וגם לבחור נכון ברגע האמת?
ידע:
ראשית, ללמד מגיל צעיר את החוקים והערכים המתאימים לגבי רכוש, התנהגות נאותה, מוסר, יחס לזולת וכו'.
לא בטוח שהיא תיישם או הוא ברגע האמת, אבל, חשוב לצייד בידע ולדעת שהיה קיים.
ללמד ולהדגיש את הכללים לגבי מגע גופני ומגע מיני.
להפנים את חוקי גבולות גופי, הבעלות על גופי וההחלטה הבלעדית שלי על גופי.
כללי אסור ומותר.
לתמוך בהתפתחות אישיות עצמאית ולעודד בחירה אישית.
להקשיב לילד/ה – מה את/ה רוצה? גם אם רצונה לא תמיד מתמלא, עדיין הוא קיים ומבוטא.
הילדה לומדת באלפי התנסויות כאלו על ההבדל בין הרצון שלה לרצון האחרים,
ומגיל צעיר היא מפנימה את ההבנה ש"יש לך רצון משלך".
הוא הקול הפנימי שלה, הוא חשוב וחשוב לבטא אותו.
להציע אפשרויות – יש הורים שלא מבינים אותי, "למה לעודד התלבטות?" הם אומרים לי,
"למי יש זמן לזה?" אבל, כשהילדה מקבלת תמיד 2-3 אופציות בין "מה ללבוש? מה לאכול? לשחק, ללכת…"
היא "על הדרך לומדת" שתמיד יש אופציות והיא מתאמנת על בחירה על פי מה שמתאים לה. ורק לה.
היא מפנימה את ההבנה שתמיד יש עוד אפשרויות לפעולה ושתמיד יש בחירה. תמיד.
גם כשהמתבגרת מחליטה להגיע לבית ספר לא בתלבושת אחידה, היא עושה זאת מתוך בחירה בין תסריטים שונים.
על הדרך היא גם לוקחת אחריות על הבחירה שלה.
לחזק במחמאה את הפעמים בהן היא גילתה מחשבה מקורית שלא הייתה זהה למחשבת הכלל.
אפילו על דברים בנאליים שלפעמים יחלפו מבלי שנשים לב –
אם רוב הכיתה בחרה כובע אדום ואת בחרת צהוב –
"איזה יופי שהקשבת לטעם שלך ולבחירה שלך…זה מאד חשוב ואני גאה בך!"
לתמוך בהתפתחות אישיות חזקה ונאמנה לעצמה ולערכים, לחזק (במינון) את היכולת הזו להיות,
לפעמים, בעמדה שונה מהכלל. לתת אישור להיות במקום הזה.
שימו לב, ש"זה בא מבפנים" , תנסו לזהות מתי זה קורה ולהביא את זה למרכז תשומת הלב.
חשוב לא ללמד אותה להיות כזו, אלא לחזק את הניצנים שלה עצמה.
לעודד בה את המקום הזה ש"יכול לחיות" עם "השוני". זה הדבר המשמעותי.
ילדים יכולים להיות חברותיים, אהובים, מוסריים וחלק בלתי נפרד מהקבוצה יחד עם נאמנות לעצמם ולערכי המוסר שלהם.
הילדים האילו הם ש"צולחים" היטב "לחץ חברתי".
כאמא וכמטפלת אני עובדת כל הזמן על "שריר" "ההקשבה לעצמי ולבחירה שלי". זהו עיקר העיקרים.
היכולת לעמוד מול לחץ גם אם "משלמים מחירים" היא יכולת שנבנית ומתפתחת ומתחזקת.
והיא זו שתעזור לילד/ה שלך להתמודד מול לחץ ומתח חברתי לפעול בניגוד לרצון/ה האישי.
לאט לאט רואים שהמחירים גם אינם גבוהים כפי שחשבנו.
לסיכום:
האישיות הפנימית שקיבלה עידוד
√ להתחבר לרצון שלה,
√ להיות נאמנה לערכיה ולעצמה,
√ לבחור, לחשוב על אפשרויות, להפעיל ביקורת והחלטה אישית
√ לא לפחד שלא להיות "כמו כולם"
היא הכלי הכי משמעותי.
מה לא עובד? לחץ הורי.
"ואם יגידו לך לקפוץ מן הגג?" ועוד מיני תהיות כועסות על הבחירה השגויה ועל החולשה מול הלחץ.
" תעמדי על שלך" …אם היא "נכנעה" או "הרגישה חלשה" מול לחץ חברתי, אז עכשיו מפעילים עליה לחץ נגדי.
לחץ מול לחץ, לא תמיד עובד.
אישיות נאמנה, ערכית וחזקה נבנית מהתנסות.
בהצלחה!
