יום המשפחה פעם בשנה ואיך זה כל יום?
הדפסת תמונה לגננת או למורה ורשמת ביומן את המסיבה. וקח/י דקה, עכשיו, לחשוב איך ההרגשה להיות חלק מהמשפחה שלכם/ן… הגרעינית?
האם המשפחה הגרעינית שלכם/ן היא מרחב בטוח ואינטימי של החברות/ים בה? האם אתם/ן מבלות/ים יחד רק אתם/ן לבד?
האם יש עזרה הדדית בין הילדות/ים שלכם/ן? האם גילויי אמפתיה או פרגון?
לפעמים (בלי כוונה, חלילה) קורה, שבין הריצות, החובות, הזכויות וההתלבטויות סביב ניהול וגידול המשפחה, המשפחה "מתארגנת"
כאוסף פרטים החולקות/ים בית משותף ומשתדלות/ים לווסת בין כל הרצונות האישיים למען הסדר הטוב. זה מעולה, אבל, עדיף "יותר מזה", לא?
הרצון הטוב, שלנו ההורים, לספק את הצרכים ההתפתחותיים, הרגשיים, החברתיים והכייפיים של כל ילד/ה עשוי להוביל, בטעות, לתופעת ריכוז עצמי גבוה
אצל הילד/ה. כך לימדנו אותה/ו – להיות נאמנה/ו לעצמה/ו וגם אנחנו מתמקדות/ים בסיפוק צרכיה/ו.
לכן, מההתחלה, חשוב "למהול" ב"טיפול ובטיפוח" את ההפנמה של המושגים: "אנחנו", הורים, אחיות ואחים אשר גם להם/ן יש צרכים.
הפנמה שהכייף והצרכים שלהם/ן חשובים לא פחות משלך. ושאפשר יהיה כייף יחד.
צריך ללמד את זה וזה לא פייר לדרוש מהילדות/ים "להבין לבד". ובהתאמה התפתחותית, כמובן.
במקביל לטיפוח הערך העצמי והקשב לרצון האישי חשוב לסייע לילד/ה לפתח מיומנויות חברתיות של קשב, אמפתיה ועזרה ולהתנהג בהתאם.
זה לא רק לגיטימי זה גם נכון. שוב, בהתאמה התפתחותית.
המשפחה הגרעינית היא המרחב בו אפשר ללמוד ו"להתאמן" (עקב ריבוי הזדמנויות) על:
- הקשבה לצרכי אחר, הבנת האחר וקריאת מצב רגשי גלוי ונסתר:
"בואו נעזור ל… היא לא מרגישה טוב, יש לה מבחן מחר, היה לה קשה היום בגן החדש…"
"תסתכל/י בבקשה על הפנים שלה/ו, נראה לך שנעים לה/ו?"
"תנסה/י לחשוב איך היה מרגיש לך כש…"
- עזרה הדדית מתוך אהבה וקשר ולא מתוך חובה :
"ל… יש יום הולדת, את/ה זוכר/ת איך התרגשת ביום הולדת שלך ואיך כולנו שמחנו איתך? אז, היום זו ההזדמנות שלנו לשמוח עם …
ולעזור כדי שיהיה לה הכי כייף ביום הולדת שלה/ו".
"בואו נשמור על השקט, כי… עייפ/ה".
3. הזכות למרחב – בית – בטוח ונעים :
אנחנו לא מעליבות/ים, אנחנו לא מרביצות/ים, אנחנו שומרות/ים על פרטיות, אנחנו עוזרות/ים…
4. השתייכות קבוצתית, הזדהות, בטחון בהיותי חלק משלם גדול ומגונן:
"את/ה לא לבד", "אם את/ה מרגיש/ה… תתקשר/י"…"תחפש/י את… בהפסקה".
"אל תדאג/י אנחנו כאן איתך ואנחנו נשמור עליך"
5. איפוק וריסון של צרכים אישיים כשעולה צורך דחוף יותר של הזולת :
"ל… יש הופעה ואנחנו הולכות/ים לראות אותה/ו ולעודד אותה/ו. אנחנו המשפחה שלה/ו ולפעמים צריך לוותר על חוג כי לכבד את אח/ות שלך חשוב לא פחות"
"אני מבינה שאת/ה רוצה וזה חשוב לך אבל, כרגע אנחנו לא יכולות/ים כי אני או כי … צריכ/ה., כן, אני מבינה שאת/ה מאוכזב/ת"
- נימוסין והליכות בקבוצה
כל משפחה וההחלטות שלה
אני יודעת שלפעמים זה נשמע לך "חפירות" ועוד יותר גרוע שצריך "לחפור" כל הזמן. צודק/ת. הוא והיא גם לא יישמו את זה מיד.
זה מאד תלוי באישיות הייחודית של הילד/ה. יש כאלו שנולדו עם התחשבות ויש כאלו שלא. זה לא משנה.
אני פוגשת אצל הורים תסכול, אכזבה וכעס כשהילד/ה מתנהג/ת באופן לא אמפתי או מתנגד/ת ולא משתפ/ת פעולה עם אח/ות או במסגרות משפחתיות… ומבינה.
אף פעם לא מאוחר להתחיל ולהפנים ערכים, באמצעות שיח, קשב והגדרת ציפיות. ערכים הם יסודות סביבם אנו בונים את חיינו וערכי משפחה הם ביניהם.
אנחנו ההורים מנווטות/ים את הספינה הזו שהיא המשפחה הגרעינית. אנחנו בתפקיד של אזכור הערכים, הגדרת הציפיות, עמידה בנהלים וניהול וויסות המרחב המשפחתי.
הילד/ה כל הזמן בתהליך התפתחות, ובהתאם לשלב ההתפתחותי צריך להמשיך ולהפנים את ערכי המשפחה. יציבות וגמישות.
מאד חשוב!!! לא לשכוח מחמאות על גילויי אמפתיה, על עזרה הדדית, על פרגון בינמשפחתי. מאד חשוב לעודד התנהגות רצויה.
כולל אמירות : איזה כייף לנו יחד".
√ אם נלמד את הילד/ה ש"הקשר המשפחתי שלנו" זה לא הבית המשותף אלא אהבה ומסירות ועזרה הדדית
√ אם נעזור לו לפתח יכולת קשב ואיפוק,
√ אם נשמח אותה/ו כשירגיש וכשתרגיש את ההתגייסות המשפחתית סביב הצורך שלה/ו, כשיום הולדת זו חגיגה משפחתית .
אם נעשה את כל אלה אז לאט לאט יחלחלו ויכו שורשים הערכים ש"אהבה ועזרה מקבלים – לא כי מגיע לי! אלא כי אוהבים אותי ומצפים ממני גם לתת".
כן, זו עבודה סיזיפית יומיומית, אבל, רואים פירות. רואים ונהנים. מבטיחה.
המקום שלנו הוא נתינה, ציפיות ומודל,
חשוב לזכור שבדרישה להתחשבות, לאכפתיות, לפעולה למען אחר, לקשב וגם להבנה של התנהגות מצופה ומוערכת…
אנחנו עוזרות/ים לילד/ה לרכוש תכונות של הבנה בדבר חיים יחד ושל התנהלות בתוך מערכת יחסים.
כל אחת מהמיומנויות הללו: קשב, עזרה הדדית, התחשבות, אמפתיה לרגשות האחר היא מתנת זהב לחיים, לא פחות.
יום משפחה שמח ומאושר יחד ♥