התעודה – מה עושים איתה?

קבלתי תעודה – יופי … מה עושים איתה?

 

מה עושים עם התעודה הזו? להתייחס? לא להתייחס? התלבטות דו – שנתית.

והתשובה בארבע מילים: התעודה חשובה לילד/ה שלך מאד! . אל תמעיטו בה.

כשמשרד החינוך, בצדק, אינו זוכה לאמון, כש…יש קשיים לפעמים עם מורה…וכשיש השגות על שיטות הלימוד…אז,

גם התעודה כבר נכללת בתחושת הביטול הכללי. ולדעתי, זה פספוס וחבל.

זה נכון וחשוב – לתת תמיכה ואהבה לילד/ה שלי ללא קשר להישגים לימודיים.

אבל, לתעודה יש השפעה, זו אמנם "פיסת נייר שלא מסכמת את רמת האינטיליגנציה והידע של הילד/ה" כמו שאני שומעת ומסכימה כבר שנים… אבל, שימו לב למסר הכפול : תעודות "טובות" מוצגות בגאווה  ותעודות "לא טובות" זוכות להתעלמות או הסברים.       אז היא חשובה או לא?

אין ילד/ה שלא רוצה תעודה מצויינת. התעודה היא נדבך בבניית הדימוי העצמי.  גם אם תבטלו אותה במטרה להגן על הדימוי העצמי של הילד/ה... עדיין, גם את/ה וגם הילד/ה שלך רוצה תעודה "טובה" .

אז, קודם כל נודה באמת הזו ומשם נמשיך.

התעודה היא משוב – שנתי, "שחור על גבי לבן" – של ההישגים בתנאים הקיימים, מהמשוב ניתן להפיק לקחים (גם ה"מערכת" וגם הילד/ה ומשפחתה/ו) איך לשפר הישגים.

גם אם: לפעמים הציון אינו הוגן ו…אין התחשבות בקשיים ובמאמצים ו…אופי ההערכות תלוי מאד באופי המורה ובמדיניות ביה"ס. הכל נכון.

משוב זה אומר שעבור רוב הילדות/ים התעודה משקפת את רמת עמידתם בדרישות הלימודים הקיימות. וזה לא משנה מהי רמת הקושי ומהי רמת הלימוד, יחסית למה שקיים זו רמת העמידה.

המשוב הזה הוא לטובת הילד/ה אם יודעים להשתמש בו נכון.

כשהתעודה לא "נהדרת" – הילד/ה צריך/ה עזרה. ולפעמים הקושי הרגשי והתסכול ההורי מקשים על ההתמודדות המיטיבה…התעלמות מהמשוב, כעס או תסכול של ההורים לא יקדמו שינוי. הילד/ה שלך צריכ/ה עזרה מעשית ורגשית ממך.

  • כעס על "המערכת" מבלי פעולה כלשהי  לשינוי… מעביר מסר לילד/ה: "אין מה לעשות, כך זה יימשך" כלומר, "לא צריך להתאמץ" ו"יש אישור מההורים".
  • כעס על הילד/ה…מעביר מסר: את/ה לא מספיק טוב/ה ותשתפר.  לפעמים, זה לא זה, ולא כל דבר באחריות שלה/ו אז זה לא עוזר לגלגל אותה אליו.
  • התעלמות מהתעודה היא התעלמות מקושי. כשמתרחשת התעלמות מקושי אין חתירה לשינוי ואין מאמץ להצליח…

כשחותרים לשינוי מיטיב – שיחה עם המורה, התאמה, מתן תמיכה, דרישה מן הילד/ה ועוד… תוך כדי הפעולות האילו – "בדרך" מופנמים ערכים מאד חשובים:

  • חשוב לחתור להצלחה
  • חשוב להתמודד עם קושי
  • חשוב להתאמץ, להתמודד וגם להסתגל לדרישות שלא מתאימות לי (כן, עם דרישות שאני לא אוהב/ת ולפעמים עושה)
  • איך להפיק לקחים
  • מתיקות ההצלחה: תחושת שביעות הרצון והסיפוק שבהישג.

אם לא מתחילה פעולה לשינוי נמנע מהילד/ה הסיפוק שבהצלחה – שזו המוטיבציה הגבוהה ביותר. התעודה היא נקודת הפתיחה לשינוי מיטיב.

הילד/ה שלך רוצה תעודה "טובה",  וצריכ/ה עידוד רגשי ועזרה מעשית להתמודדות עם הקושי כדי  להצליח.

הישגיות, התאמה, מאמץ וחריצות אינן מילים גסות. אילו תכונות חשובות, כשהן מאוזנות כמובן.

  1. מה עושים אם הילד/ה הגיעה עם תעודה "שלא מעוררת גאווה"? קודם, נשימה עמוקה ובהזדמנות המתאימה, לא חייבים מיד, כדאי לשוחח…
  • הצהירו על אהבה שלא משתנה בשל התעודה ולהדגיש: החוכמה לא מתבטאת בתעודה, אני יודע/ת שאפשר ואני כאן לעזור.
  • קחו את התעודה, קראו, שאלו את הילד/ה "מה היה קשה כאן? וכאן?"
  • עשו זאת באהבה ובסבלנות… הביעו אמון ביכולת לשפר ולהצליח, דרשו לקחת אחריות (אם זה הקושי)  והבטיחו שתעזרו.
  • אם יש צורך (וכמעט תמיד יש צורך) כדאי לפנות למורה ולבדוק איך אפשר לקבל תמיכה להצלחה? גם במקרה שההערכה בתעודה אינה נכונה, לדעתך. שווה לברר.
  • תשומת הלב, העידוד והעזרה הטכנית – ספציפית…במערכת החינוך שלנו, במיוחד, כל אילו מספיקים כדי לשפר ולהצליח!

תעודה טובה מביאה שמחה וגאווה לכל ילד/ה, היא משוב להצלחה ולקצירת פירות השקעה!

עזרו לו / ה להשיג!

הדימוי העצמי החיובי יחד עם אמונה ביכולת …חשובים.

 

אלונה

אהבתם? מוזמנים לשתף