המידה הנכונה בתמיכה הורית

בטבע, הגור חייב לפתח יכולת עצמאית די סמוך ללידתו.

אמו יודעת שיכולתה לשאתו על גבה ולהגן עליו – מוגבלת

ולכן מעודדת / מכריחה אותו לפתח יכולות התמודדות.

התינוק האנושי הוא הגור התלותי מכולם,

מלידתו הוא זקוק להורה שיגן, שיאכיל, שיישא,

שיחנך, שיהיה מעורב, שיהווה מודל…

בהתחלה באופן מלא ועם התפתחותו הוא נהיה עצמאי יותר,

וה"עטיפה" ההורית מתעדכנת ומשתנה כל הזמן.

האמונה ביכולתי האישית מושפעת

מנסיונות שנחוו (הצלחות וכשלונות)

ומהאופן בו אני נתפס בעיני הוריי ואמונתם ביכולתי.

ילד, שחסרה לו תמיכה והגנה הורית, מתקשה

ללמוד לבד , להאמין בעצמו ולבנות את המנגנון הפנימי של ההערכה העצמית.

לפיכך, מעורבות, הגנה, אהבה ותמיכה חשובות מאד

אבל במידה נכונה

לא מעט מידי ולא הרבה מידי.

ילד שעטוף בהרבה תמיכה עשוי,

להתקשות בהתמודדות ולא להאמין בעצמו.

לא ניתנת לו ההזדמנות להתנסות,

והחשש של הוריו כי לא יצליח לבד – מחלחל לתפיסתו העצמית.

הגנת יתר היא במילים אחרות – חוסר אמון ביכולתך,

והילד מרגיש זאת,

הוא לא סומך על עצמו ולא מרגיש בטוח לבד.

המידה הנכונה חשובה.

הערכה עצמית גבוהה ובטחון עצמי

מושפעים מההערכה ההורית ומהשחרור להתמודד,

עפ"י הגיל ופרמטרים אובייקטיביים

חשוב לתמוך, להגן ולחבק…אבל החיבוק, שלא יהיה חזק מידי.

אהבתם? מוזמנים לשתף

טיפול במצבי מתח וחרדה