זמינות מול נוכחות
נוכחות "כאן ועכשיו" – אני כאן פיזית, אבל האם "כולי" כאן?
אנחנו רגילים לך שהמחשבה שלנו נודדת באופן חופשי עם אסוסיאציות שעולות, עם מטלות שיש להספיק, עם מתחים רגשיים. אמנם אני "כאן עכשיו", אבל "חלקים" מהמודעות שלי נמצאים במקומות אחרים – בעבודה, בשיחה האחרונה עם X , ברשימה לסופר, בחופש, בלחץ מהיום הארוך שמצפה לי.
ההתקדמות הטכנולוגית שיפרה את חיינו למצב של זמינות בכמה מקומות בו זמנית, אפשר להיות בגן שעשועים עם הילדים ולענות למיילים בעבודה, להיות בעבודה ולנהל את ענייני הבית וכיו"ב דוגמאות.
אולם, כתוצאה מזה, כל החלטה שאנו מקבלים היא תחת ריכוז חלקי וגם אנחנו עייפים כל הזמן. עייפים מרמות הריכוז הגבוהות שנדרשות מאיתנו.
הפיזור הזה פוגע בתחושת החיות שלנו.
שימו לב להבדל בתחושה או בהרגשה אחרי שהייתם מרוכזים באופן מלא בסרט, במשחק, בשיחה…שימו לב להרגשה הזו של להיות "כאן ועכשיו" במחשבה, בגוף ובהרגשה ולא בפיזור.
נוכחות היא להיות מרוכז באופן מלא ובקשר מלא בהווה, קשר מלא עם עצמי ועם סביבתי. היא מביאה לערנות ולהנאה.
ברור לי, אי אפשר כל הזמן להתמקד באופן מלא בפעילות אחת. אבל, בהחלט אפשר להחליט על זמן יומי של נוכחות מלאה. למשל, לא להיות זמין ל"בחוץ" בשעתיים /שעה שמשחקים עם הילדים אחה"צ. או כל דבר אחר.
נסו להחליט… ולהחזיר שליטה על ה"זמינות", שימו לב איך תרגישו אחרי זה. זה נראה קשה בהתחלה. אח"כ קשה לוותר:-)
עומס המטלות תמיד רב יותר מהזמן… ולעיתים המחשבה של "להיות יעילים ולעשות מס' דברים בו זמנית…" היא אשלייה.
ה"יעילות" מביאה להתשה ולתחושה ששום דבר לא נעשה באופן מיטבי מה שפוגם בתחושת הסיפוק ושביעות הרצון.
המלצתי – לאפשר "חוסר זמינות" לפעמים ולאזן בין "נוכחים" ל"זמינים".
לשאלות ועצות – מוזמנים להגיב…
